ביוגרפיה – טריפונס

טריפונס הגיע לראשונה מקפריסין לישראל ב1966 וכרת עמה ברית המשלבת נאמנות, אהבה והרבה זמר יווני. האהבתו למדינה הייתה כל כך גדולה עד שהחליט לעבור ולגור פה בישראל והוא ממשיך לשמח כאן לבבות של ישראלים עם מוזיקה והופעה נהדרת – מה הייתם עושים כדי לעבור ולו לרגע במנהרת הזמן אל תקופה אחרת בחייכם? – במופע של טריפונס, אליל הזמר היווני של פעם, חוזר הקהל ללא כל מאמץ מצידו לעבר, לא לרגע אלא לשעתיים מסחררות חושים.
טריפונס ניקולאידיס, 64, שהגיע לישראל לראשונה ב-66', הוא אחד מעשרת ילדיה של משפחה דלת אמצעים מהכפר איוס-תיאודורוס שליד לימסול. מגיל שש הוא הלך בדרכי אביו, ושר במקהלת הכנסייה בכפר. כשהמצב הכלכלי חייב אותו לקטוע את לימודיו, הפך לשוליה בנגרייתו של דודו. משכרו שם קנה לעצמו בוזוקי והחל עם הזמן להופיע.
הופעותיו נפסקו לשנה שבה שירת בצבא קפריסין. "צריך לעשות משהו בשביל המולדת", הוא אומר. עם שחרורו, נפגש במשרדו של אמרגנו עם אמרגן מישראל. כשנשאל אם ברצונו להופיע אצלנו, נדלק. "לא התעוררה בי שום התנגדות", הוא נזכר. "מי לא רוצה לראות את ירושלים?"
טריפונס,שחלם ברוב תמימותו על ירושלים, מצא את עצמו מופיע בחיפה, המקום הקרוב ביותר פיזית לארץ-הולדתו. תחנתו הבאה היתה קפה 'אתונה' בתל-אביב. "במקום הזה שמע אותי אריס סאן שר את 'אומפה אומפה', והכניס את השיר להופעות שלו וגם לתקליט", הוא מאזכר, בלא שמץ של איבה בקולו. טריפונס שר כיום גם משירי אריס, ונראה שה'בעלויות' על השירים טושטשו ביניהם במרוצת השנים.
עקב קטטות שהתרחשו ב'אתונה', עבר טריפונס למועדון 'אריאנה' ביפו, שהיה קודם לכן מעוזו של אריס סאן. עם הזמן הפך שם לזמר הבית. אט אט הפך הזמר הקפריסאי לישראלי בנשמה. הזדהותו עם ישראל היתה כה מוחלטת, עד שהוא לא היסס להפסיק סיבוב הופעות בארצות-הברית כדי להופיע בפני חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים. כעבור שנים אחדות, כשהרגיש שהקהל בישראל שבע ממנו, עבר טריפונס להתגורר בארצו של הדוד סם, אבל לבו, כך נראה, נשאר אצלנו לתמיד.
"קשה לתאר כמה אוהבים אותי כאן", מתפעל טריפונס בעברית. "יש פה קלאסה של קהל. הרבה יותר חם מהקהל היווני, שמחפש שמחה אחרי 60 שנה של מלחמות. זה קהל ששר איתי את השירים עם אור בעיניים. איזו התלהבות. כמה חום. אפילו דמעות מהתרגשות".
הפשטות שלו אמיתית: "כוס קפה ופרוסת לחם, ואני מבסוט; אני לא אחד שמחפש לוקסוס", הוא מצהיר. דומה שדי במשפט הזה כדי להסביר כיצד בעוד אריס סאן הינו בר-מינן זה מכבר, הקריירה של טריפונס עודנה חיה ובועטת. הדו-קרב הדמיוני ביניהם הזכיר בשעתו דו-קרב אחר שהתנהל שנים אחדות קודם לכן, בין אוהדי אלביס פרסלי לבין אוהדי קליף ריצ'רד.
התייחסותו של טריפונס לאריס, על כל הניגודים ביניהם, טעונה משהו. "כשבאתי לארץ ב-66' ושמעתי את השם אריס סאן, לא ידעתי מי זה וגם ביוון לא ידעו", הוא שח. "עצוב איך שהוא סיים כפי שסיים את החיים שלו. זה בנאדם שלא ידע לשמור על עצמו ותראו מה קרה לו בסוף. אמרו עליו שלקח סמים. בחודשים שהופעתי בניו-יורק במועדון 'שירוקו' שלו, לא ראיתי את זה, אבל בעיניים שלי ראיתי איך שאנשי המאפיה ישבו לו על הראש".
ואתה?
"אני תמיד ידעתי לשמור על עצמי, תודה לאל. עם שורשים כמו שיש לי, אי אפשר ליפול. ברוך השם, יש לי אופי מאוד חזק".
אבל גם מאחורי האופי החזק מסתתרות התלבטויות. "שבענו מניו-יורק", הוא מודה. "אין מה שיחזיק אותי שם חוץ מאיזו מחויבות ללהקה שלי. הילדים שלי, מאריה וקיריאקוס גרים בקפריסין, 20 דקות טיסה מכאן. שם אני אורח, פה זה הבית האמיתי שלי. מצד שני, אף אחד לא יכול להגיד כמה זמן תימשך ההצלחה המחודשת לה אני זוכה היום בישראל.